#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. האם מותר ומדוע להלוות בריבית או ללוות ממנו בריבית 1) מגוי2) מכותי 3) מ&nbsp;ַק ַר ִאי? 	"1) דבר תורה מותר להלוות לגוי בריבית. וחכמים אסרוהו משום שמא ילמד ממעשיו והתירו רק כדי חייו או לת""ח או בריבית דרבנן. והאידנא מותר לכל אדם בכל מיני ריבית משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם אם כן לא שייך בריבית שמא ילמד ממעשיו טפי משאר משא ומתן.2) לשו""ע מותר להלוותו בריבית ואסור ללוות ממנו בריבית שדינו כמומר. ולש""ך מותר גם ללוות ממנו בריבית שמבואר בגמ' שגזרו עליהם ועשאום כגוים גמורים.3) לשו""ע אסור בכל ענין דחשיב כתינוק שנשבה בין העכו""ם. והש""ך כתב שיש שפוסקים שמותר להלוותם בריבית שדינם כישראל מומר ויש פוסקים שמותר גם ללוות מהם שדינם כגוים."	"יו""ד סי' קנט סע' א,ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. האם מותר להלוות בריבית או ללוות ממנו בריבית 1) ממומר ומדוע 2) ממומר להכעיס שלא יצא מן הכלל 3) ממומר לתאבון 4) מבן שנולד למומרת מן הגוי 5) מבן שנולד למומר מן הגויה? 	"1) לשו""ע מותר להלוותו בריבית דאין מצווים להחיותו ואין המומר עובר על לפני עור משום שאין המלוה מוזהר מליקח ממנו ריבית. ואסור ללוות ממנו בריבית משום לא תשיך ומשום לפני עור. ולרמ""א טוב להחמיר להלוותו אם אפשר להשמט ממנו, כיון שיש ראשונים שמחמירים אף שלא להלוות למומר.2) בתשובת הגאונים התירו להלוותו אולם הב""ח והש""ך פסקו שיש להחמיר שאסור בכל ענין.3) אסור בכל ענין.4) לרמ""א דינו כתינוק שנשבה ואסור בכל ענין. והש""ך כתב שהנמוק""י בשם ר""ת התיר להלוותו בריבית, וכתב בד""מ כיון דהב""י כ' בקראים דלא כוותיה ה""ה בהא, וצ""ע לפי מה שכתבתי בסמוך שגם בקראים דברי הב""י אינם מכוונים.5) דינו כגוי ומותר בכל ענין."	"יו""ד סי' קנט סע' ב,ג"		
